איך מייצרים חווית מפתח?

מהו המשאב הכי מהותי שיש לו לאדם?

לתפישתי – תחושת הערך שלו. עד כמה אנחנו מרגישים שווים? ראויים מעצם היותנו? מסוגלים? עד כמה אנחנו חווים את עצמנו כנחוצים ומשמעותיים בעבור מישהו אחר? עד כמה אנחנו מרגישים נוח בעורנו? בסביבה בטוחה שמאפשרת לנו גם לטעות ולהכשל?

תחושת ערך לא גדלה באמצעות חלב או מזון, גם לא בזכות חוגים או ציונים גבוהים.

לגדל תחושת ערך זו אולי המטרה החינוכית הכי מהותית שיש. בעבור מחנכים, בעבור הורים.

ולא, אין מתכון פשוט.

אבל אנחנו יודעים מה סודק בתחושת הערך של אדם: ביקורת, ביוש, השפלה, זלזול. חוויות שגורמות לנו לחוות את עצמנו כנחותים, כפחותי ערך, כחסרי יכולת.

כשאומרים לנו שאנחנו עצלנים, שלא ייצא מאיתנו כלום. כשמסמנים לנו שאנחנו פחות.

או הפוך – כשאנחנו מחויבים לתוצאה ולהישגים, ואסור לנו להכשל, להתנסות, לתעות ולטעות.

שני מקצועות הם אולי החשובים בעולם, אמר לי ד"ר ליאור צורף: רפואה וחינוך.

אבל לפעמים, ילדים חווים פציעה חינוכית (במסגרת החינוכית או בבית), כזו שמלווה אותם הלאה לתוך חייהם הבוגרים, ומותירה אותם בעוני הכי קשה שיש.

לצד פציעות חינוכיות (שכולנו חווינו כנראה), אנחנו חווים חוויות מפתח, כפי שטבע פרופ' גד יאיר. חווית מפתח היא חווית מפנה, משנת חיים, מעצימה ומעודדת.

אתם בוודאי מכירים אותו בתור הישראלי שהעלה שור על בימת טד, היום ליאור צורף עומד בראש מיזם חברתי, שעוסק ביצירת חוויות מפתח, בתזכורת משמעותית לתלמידים שחווים עצמם כנחשלים: שגם בהם יש בהם ניצוץ.

השיחה הזו נסבה לכאורה סביב בתי ספר, מורים ותלמידים, אבל למען האמת היא תקפה לגבי כולנו – כהורים וכאנשים בעולם. ולכולנו יש הזדמנות לרפא פציעות עבר ולזכות בחוויות מפתח ובשיקום תחושת הערך שלנו.

הרשמה לניוזלטר של יש מצב: http://liorzoref.activetrail.biz/yeshmatsav

אתר האינטרנט של יש מצב: http://yeshmatsav.org/