אם כל כך טוב, אז למה לא טוב לי?

כבר שנה שאני שוקדת על הכנת תכנית שתתאים לאנשים שהם בדיוק כמוני (לפני כמה שנים). אנשים שהסבל שלהם הוא שקוף ופרבילגי. כי יש להם הכל. כי הם בעלי יכולות. כי הם הגיעו להישגים. וכי בכל זאת, משהו ריק, סתמי, שוחק. הכל טוב ובכל זאת – לא טוב להם.

הייתי שם. לפעמים עדיין לא טוב לי. אבל כבר לא סתמי לי, לא ריק לי, ואני עוקבת אחרי ה"למה" שלי.

מתברר שהחוויה הזו לא קשורה להיותנו מפונקים, גרידיים או משוללי פוטנציאל שמחה.

החוויה הזו לא מצביעה על משהו מקולקל בנו.

מודל אזור הגאונות הגיע אלי הרבה אחרי שעברתי את המסע אליו, בלי להכיר את ההמשגה הגאונית. ומאז, אני מלווה אנשים בדרך הייחודית שלהם, לגילוי עצמי, להכרות עם תשוקותיהם, ולחיים עשירים יותר, שקטים יותר ובעיקר – מחוברים ל"אני" שהם.

בפרק סולו קצר, נעמוד על הקשר שבין החיים המודרניים לחווית הסטרס ושחיקת ההנאה.

הצצה קצרצרה והזמנה לתכנית מעמיקה ויסודית כדי "לפעול באזור הגאונות שלך".