על יחידת לימוד באמהות

ואז הוא נולד.

צלצול ראשון מהטבע. ברוכה הבאה אמא, את חיה. חיה ככל החיות. בעל חיים.

פליאה וצחוק לא נשלט.

המודרנה מתערבת, כשהוא נלקח לסדרת בדיקות ואותי העבירו למחלקה, משותקת בפלג גוף תחתון. 

למרות הניסיון הדל שלי בבתי חולים, זכרתי שסבתא אף פעם לא צלצלה לאחיות בפעמון, היא לא הטריחה באשפוזיה את הצוות. הילדה הטובה שבי רצתה לציית ולישון, אבל החיה שבי לא נתנה לי, היא רצתה את הצאצא שלה לידה. עכשיו.

אז צלצלתי פעם אחת ונאמר לי שעוד מעט. ולעוד מעט לקח יותר משעתיים, ואני לא עצמתי עיניים, צלצלתי שוב, ושוב נעניתי באדישות.

ביום השני, כבר דמעתי מול העריסה, עברו לנגד עיניי חייו של היצור הטהור והשלם הזה.

הוא יהיה מתבגר חשבתי, ואני אכעס עליו? איך אפשר לכעוס עליו?

קאט לגיל ההתבגרות: אפשר. האזנה נעימה!